תורה ומדע
לסקול ילד?!
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום הרב, לאחרונה קראתי על דינים של ילד סורר ומורה, אישה שבוגדת וכ"ו, והבנתי שהעונש הוא סקילה. עכשיו, לא נראה לי הגיוני לסקול ילד, שזה לגזול חיים שנתן לנו הבורא. האם הרב יכול להסביר יותר טוב את העניין?
תשובה
שלום אביתר,
גזר-דין ביהדות אינו דבר פשוט:
ראשית כדי שלא יהיו טעויות - אין היתר ביהדות להרוג איש מזה יותר מאלפיים שנה, וגם לפני כן נאמר בגמרא שבית-דין שהיתה הורגת אדם פעם בשבעים שנה היתה נקראת בית דין קטלנית (!), וגם אז - היו צריכים 23 דיינים כדי לשפוט אדם (!), אזהרה רשמית רגע לפני ביצוע החטא (!), תשובה רשמית מן החוטא המתכוון למרוד (!), שני עדים נאמנים והוכחות.
כך שאין הדינים ביהדות דומים לאלו של הנוצרים או המוסלמים שהיו רוצחים אנשים על ימין ועל שמאל, שורפים נשים בתור "מכשפות", והכל פי גחמת ליבם ודעת מנהיגיהם האכזריים. לא כך היא היהדות, עליה נאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". על כן אומר הנביא בשם ה´ (יחזקאל, פרק יח): "הֶחפוץ אחפוץ מות רשע (?!), נאום ה´ א-לוהים, הלא בשובו מדרכיו וחיה", וכן נאמר "כי לא אחפוץ במות המת נאום ה´".
עם זאת קיום המצוות אינו דבר פשוט, שכן אמר הנביא בשם ה´ (ירמיהו, פרק לג, כה): "כה אמר ה´, אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". העולם מתקיים עבור תכלית האדם, ואי קיומה עשוי להביא לכליון העולם. אף על פי כן אנו רואים שפיקוח נפש דוחה שבת, ואפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת. לאור נתונים אלו מובן כי המיתה היתה תמיד האפשרות האחרונה ביהדות. למעשה דיני-נפשות הם כה מפורטים ביהדות, עד שקשה להאמין שאי פעם התבצעה הריגה שכזו במציאות. נראה שחלק מן הדינים ביהדות ניתנו גם בתור "תמרור אזהרה", על פיהם יכול האדם לדעת את חומרת החטאים, למען ידע להתרחק מהם. דין "בן סורר ומורה" הוא אחד מהם.
מהו בדיוק "בן סורר ומורה"?
בן סורר ומורה (דברים, פרק כא, יח) הוא ילד שלפי התורה עתיד לגדול להיות גוזל ורוצח, וזאת לאחר שהוא נתפס כגנב, שיכור (!), וזללן האוכל בשר בלתי-מבושל (!). כמו כן צריכים להיות שני עדים לדבר, יש להזהירו פעמיים לפני כל גניבה ואכילה (!), הוריו צריכים להיות אנשים שווים במראם וחינוכם (!), וגם אם יתקיימו כל הכללים הללו - הכל תלוי בהורים, והם היחידים המחליטים אם בכלל להביאו לבית-הדין (!).
כפי שכל ילד מבין, הכללים שנאמרו בדין "בן סורר ומורה" הם כל כך מורכבים ומפורטים עד שקשה להאמין שאי פעם היה "בן סורר ומורה" במציאות. גם חז"ל לימדו שדין "בן סורר" אינו שכיח, ויש האומרים שדין זה לא התרחש מעולם (!) וגם לא יתממש לעולם בעתיד.
אז למה בכל זאת נאמר בתורה דין "בן סורר ומורה"?
יש האומרים שדין זה נאמר בתור תמרור אזהרה לכל בני-ישראל, כדי שידעו מהם המעשים המגונים מהם עליהם להתרחק, ולהרחיק ילדיהם מהם. דין "בן סורר ומורה" מהווה ביהדות דוגמה לדמות שלילית, שנועדה בין השאר למטרות חינוך ומוסר. עוד אמרו חז"ל שדין זה נאמר למטרת לימוד, פלפול ועיון בפסוקי התורה (ובלשונם: "דרוש וקבל שכר"). כי מאחורי כל פשט בתורה, נמצא גם דרש וסוד.
שלך בברכה,
דניאל בלס.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il